אם יש משהו שיהפוך את המראה היפהפה הזה לזוהר אפילו יותר, הוא הקפדה על הפרטים הקטנים שיכולים ליצור סימטריה מדהימה על השולחן אשר משדרגת את הערך האסתטי שלו.
באמצעות המדריך הבא תוכלו ללמוד איך לערוך שולחן כמו מקצוענים, ממש על פי השיטות והחוקים שאחריהם עוקבים במסעדות מישלן.

תקופת החגים הגיע ואיתה באים כל הסממנים המוכרים והאהובים – המאכלים הטעימים, הסמלים המרובים, הקישוטים שמעטרים את הבית ואת הסוכה, השולחנות הארוכים והמפות הנקיות.
אז היכונו לשולחן חג מסודר באופן איכותי כפי שהמשפחה עדיין לא ראתה.

כללי האצבע לסידור נכון של סכו"ם

סכום מונח על מפית מעוצבת

כפי שנראה, אירועים שונים יכולים לגרור שיטות מעט שונות בסידור השולחן, כאשר שני ההבדלים העיקריים הם בין ארוחות רשמיות לבין ארוחות לא רשמיות.
לשם כך, לפני שנתחיל וניגע בכללים הנקודתיים החלים על כל סוג ארוחה, כדאי קודם כל למנות כמה המלצות וטיפים רלוונטיים לכל סוגי הארוחות.
בין ההמלצות הללו, ישנו אוסף הכללים הבסיסי ביותר בסידור של כל שולחן לכל ארוחה, והוא כללי האצבע לסידור נכון של סכו"ם:

  • הסכין: תמיד מצד ימין לצלחת, כאשר להב הסכין פונה אל הצלחת.
  • המזלג: תמיד מצד שמאל של הצלחת.
  • הכפית: מצד ימין של הסכין, או ממעל לצלחת כאשר ראש הכפית פונה לשמאל.
  • הכוס: ממעל ומימין לצלחת, כך שתימצא ממש מעל ללהב הסכין.
  • המפית: באופן מסורתי, משמאל למזלג, אך ניתן גם על גבי הצלחת, או בתוך הכוס.
  • כלים נוספים: במידה ויש כלים נוספים (סט נוסף של סכו"ם, כוס נוספת וכדומה), יש לשמור על אותו הסידור, כאשר הכלים שיהיו בשימוש מוקדם יותר בארוחה יהיו חיצוניים יותר (לדוגמא, באם ישנם שני סכינים, הסכין שיהיה בשימוש בשלב מאוחר יותר בארוחה יהיה מימין לצלחת, והסכין שיהיו בשימוש בשלב מוקדם יותר יהיה מימין אליו).

באיזה גודל צריכה להיות המפה?

מפת שולחן סגולה

אחד מן ההיבטים החשובים ביותר בעריכת השולחן לארוחה, היא המפה.
המפה היא פריט רב שימושי, והיא צריכה להכיל בה איזון חשוב של אסתטיות וחוזק, כך שמצד אחד תהיה יפה, תשתלב היטב עם החלל העיצובי בו היא מצויה ותוסיף לו, ומצד שני
תהיה עמידה לכל מפגע שעשוי לבוא עליה בזמן הארוחה.

אך היבט לא פחות חשוב, במיוחד כאשר דנים באמנות העדינה של עריכת שולחן, היא בחירת המימדים של המפה.
מפה קצרה מידי, לא תצליח לכסות את כל השולחן או שתביא לקצוות בעלי מראה ירוד.
מפה ארוכה מידי, מאידך, תהיה מפרע ליושבים ותעיק עליהם בזמן הארוחה.

לפיכך, הנה מדריך מקוצר כיצד לבחור את אורך המפה הנכון:

מדידות

השלב הראשון בבחירת מפה הוא מדידת השולחן.
מכיוון שהשולחנות עשויים להיות שונים זה מזה, להלן פירוט מקוצר לגבי כל סוג שולחן, ומה צריך למדוד בו:

  • שולחן עגול: יש למדוד את קוטר השולחן, משמע, מדידה מקצהו האחד של השולחן אל הקצה האחר, כך שסרט המדידה יעבור במרכז השולחן.
  • שולחן ריבועי: יש למדוד את צלע השולחן.
  • שולחן מלבני: יש למדוד את שתי צלעות השולחן, הקצרה והארוכה.
  • שולחן אליפטי: יש למדוד את הקוטר הארוך ביותר ואת הקוטר הקצר ביותר – כלומר, לבצע מדידה משתי הקצוות הרחוקים ביותר של השולחן ומדידה משני הקצוות הקרובים ביותר של השולחן.

חישוב לארוחה לא רשמית

כאשר מדובר בארוחה לא רשמית, יש טווח של מידות אשר מימדי המפה צריכים להימצא בו.
כשהחישוב נעשה עבור שולחנות עגולים או ריבועיים, יש לבצע את החישוב לטווחים עבור האורך שנמדד פעם אחת, ולבחור מפה שהן האורך והן הרוחב שלה יהיה שווים לתוצאת החישוב.
כשהחישוב נעשה עבור שולחנות מלבניים או אליפטיים, יש לבצע את החישוב פעמיים, פעם עבור כל צלע או כל קוטר, ולבחור במפה שמשקפת כל אחת מן התוצאות באורך או ברוחב שלה.
החישוב עבור האורך המינימאלי של המפה, יהיה הוספת 30 ס"מ לתוצאת המדידה.
החישוב עבור האורך המקסימלי של המפה, יהיה הוספת 50 ס"מ לתוצאת המדידה.

לדוגמא, אם מדדנו שולחן אליפטי וגילינו שאורך הקוטר הארוך הוא 360 ס"מ ואורך הקוטר הקצר הוא 380 ס"מ, אז אורך המפה עבור הקוטר הקצר צריך להיות בין 390 ס"מ לבין 410 ס"מ, ואורך המפה עבור הקוטר הארוך צריך להיות בין 410 ס"מ לבין 430 ס"מ.

נניח ולא הצלחנו למצוא מפה מלבנים שמתאימה למימדים, אך מצאנו מפה ריבועית באורך וברוחב של 410 ס"מ, אז נוכל להשתמש בה – היא נופלת בשני הטווחים המתאפשרים.

חישוב לארוחה רשמית

החישוב לארוחה רשמית הוא פשוט יותר, וזאת מכיוון שהוא מחמיר הרבה יותר מזה של הארוחה הלא רשמית.
בעוד שראינו למעלה שמפה עבור ארוחה לא רשמית צריכה להימצא בתוך טווח מסוים, כאשר מדובר בארוחה רשמית, החישוב אינו מניב טווח אלא תוצאה ספציפית שיש לעמוד בה.
החישוב הוא הוספת 150 ס"מ לתוצאת המדידה.

לדוגמא, אם יש לנו שולחן ריבועי וכל צלע שלו היא 400 ס"מ, אז עלינו להשתמש במפה באורך וברוחב של 550 ס"מ.
יש לציין, שלא תמיד ניתן לעמוד במדויק במידות המתקבלות על ידי תוצאות המדידה, מכיוון שלמפות יש גדלים סטנדרטיים ונפוצים אשר לאו דווקא תואמים לכל שולחן.
לרוב מדובר על הבדל של כמה סנטימטרים בלבד, כאשר הגדלים הסטנדרטיים של המפות הן לרוב בקפיצות של 15 סנטימטרים, ובמקרים כאלה ניתן לחרוג במעט כדי להשתמש במפה שהכי קרובה למידות הרצויות.

השיקולים בבחירת קישוט למרכז השולחן

שולחן שערוך לארוחה רומנטית לשניים

אלמנט חשוב אשר מוסיף המון לעיצוב שולחן הארוחה הוא הקישוט המושם במרכז השולחן.
הקישוט הזה לרוב יהיה צמח כלשהו, עם העדפה ברורה לפרחים, או נרות.
כדי לבחור קישוט שיהיה נעים בעין אך גם שיהיה שימושי, ולא יפריע למהלך הארוחה, ניתן לשקול את הנקודות הבאות:

הזמן של הארוחה

היבט ראשון וחשוב לבחירת הקישוט למרכז השולחן הוא הזמן של הארוחה, הן מבחינת השעה ביום והן מבחינת העונה בשנה.
באם הבחירה שלכם לקישוט היא פרחים או צמח אחר, אז כדאי לבחור את הצמח בהתאם לעונה בשנה, ולא להתחייב על פרח כלשהו שעשוי להתחיל להראות סימני נבילה מהר מידי מכיוון שהוא אינו מתאים לעונה.
באם הבחירה יותר גמישה, ואתם מוכנים גם להשתמש בנרות במקום בצמחייה, חשבו על חלוקה שכזו: פרחים מתאימים יותר לעונות החמות ולשעות הצהריים, ואילו נרות מתאימים יותר לעונות הקרות ולשעות הערב.
כך, בהתאם למזג האוויר ולתאורה הטבעית בזמן הארוחה, תוכלו לבחור את הקישוט המועדף עליכם.

צורת השולחן

הקישוטים למרכז השולחן יכולים לבוא בשתי צורות – הם יכולים להיות קישוט גדול ואחיד אשר מושם במקום אחד בשולחן, או שהם יכולים להיות מספר קישוטים קטנים אשר נפרשים בשולחן.
למשל, פרחים יכולים לבוא באגרטל אחד, אשר כולל זר שלם, או שהם יכולים להתחלק למספר אגרטלים קטנים שכל אחד כולל בו בין פרח לשלושה פרחים.
באופן דומה, נרות יכולים לבוא בצלחת מאוגדת של נרות נמוכים ורחבים, או שהם יכולים להתחלק למספר פמוטים עצמאיים.
את הבחירה בין שני הסוגים, יש לעשות בהתאם לצורת השולחן.
שולחנות שהאורך והרוחב שלהם שווים, או כמעט שווים, כמו שולחנות ריבועיים או שולחנות עגולים, יותאמו יותר עבר קישוט גדול ואחיד המושם במרכזם.
שולחנות מוארכים, כמו שולחנות מלבניים או שולחנות אליפטיים, יותאמו הרבה יותר עבור קישוטים הפרושים לאורכם.

גובה הקישוט

היבט שצריך לכלול בשיקולים בעת בחירת הקישוט, הוא האפשרות לקשר עין בין הסועדים הישובים מסביב לשולחן.
אמנם קישוט גדול ומרהיב עשוי להוסיף ערך אסתטי רב לשולחן הארוחה, אך ערך זה מתבטל ברגע שהאורחים אינם יכולים לנהל שיחה בנוחות.
לפיכך יש לבחור קישוטים בחכמה, ולנטות לבחור אותם נמוכים, מתחת לגובה הסנטר.
באם מפזרים קישוטים בודדים לאורך השולחן, ניתן לבחור בקישוטים גבוהים יותר, אך אז יש לבחור בקישוטים דקים במיוחד אשר לא יחסמו את מרווח הראייה.

בחירת השבילה עבור השולחן

שבילה סגולה על גבי שולחן אוכל ערוך

אלמנט אשר יכול להוסיף רבות לשולחן הארוחה ולקשט אותו בחן מיוחד הוא השבילה.
השבילה (בלועזית: רנר) היא המפה הצרה הנוספת המונחת לאורך השולחן.

היא לרוב משתלבת היטב עם הקישוט שנבחר למרכז השולחן, כאשר היא משמשת מעין מצע עבור הקישוט הזה, וכך עושה הפרדה בין שני צדדי השולחן באמצעות פס קישוטי בעל מהות אסתטית בלבד.
כדי לבחור את השבילה באופן נכון, יש לעקוב אחרי הנקודות הבאות:

שבילה מיועדת לשולחנות מאורכים

באם שולחן הארוחה שלכם הוא ריבועי או עגול, וותרו על השבילה.
השבילה היא פס אורך אשר מיועד לחצות את השולחן לשניים, ועל גבי שולחן ריבועי או עגול, לא רק שהיא חורגת רבות מן שיטות סידור השולחן המקובלות, אלא שהיא פשוט נראית מוזר.

צבע וטקסטורה

אין כללים ברורים אשר מגדירים את הצבע והטקסטורה של השבילה, אך ניתן לעקוב בפשטות אחר ההיגיון הדקורטיבי שלכם.
דאגו שהשבילה תתכתב עם המפה עליה היא מושמת, וכמו כן, תתאים גם לקישוטים אשר מיועדים להימצא על גבה.

רוחב

הרוחב של השבילה תלוי באופן ישיר ברוחב של השולחן כולו.
בכל אחד מצדדי השבילה צריך להיות די מרחב לסועד, וכך צריך לחשב את רוחב השבילה באופן שיוותרו לפחות 40 ס"מ של שולחן מכל צד שלה.

בארוחה רשמית, אורך השבילה גדול מאורך השולחן

כאשר עורכים שולחן עבור ארוחה רשמית, השבילה חייבת להיות ארוכה מן השולחן, וכך שיהיו בין 15 ס"מ ל-30 ס"מ ממנה שיחרגו מגבולות השולחן בכל אחד מקצוותיו.
לפיכך, יש להבין את השיקול הבא – אם משלבים שבילה בסידור השולחן, לא ניתן להושיב סועדים בראש השולחן.
יש לקחת את ההיגיון הזה, ולהשתמש בו גם במהופך, וכך אם החלטתם שברצונכם להושיב סועדים בראש השולחן עבור הסעודה הרשמית, תמנעו משימוש בשבילה.
יש לציין, שבארוחות לא רשמיות האפשרויות גמישות יותר, וניתן לעשות שימוש בשבילה קצרה מאורך השולחן, וכך להושיב סועדים בראשו.

סידור שולחן לארוחה לא רשמית

שולחן ערוך לארוחה לא רישמית

להלן הכללים לסידור שולחן עבור ארוחה לא רשמית:

משטחי ארוחה

בארוחה לא רשמית ניתן לוותר על משטחי הארוחה לחלוטין, אך גם אם משתמשים בהם, ניתן לבחור במשטחים צבעוניים יותר או פשוטים יותר מאלו שנעשה בהם שימוש עבור ארוחה רשמית.
ממקמים את משטחי הארוחה לפני הכיסאות, ובאם לא עושים שימוש במשטחי ארוחה, מדמיינים אותם כדי להתאים את מיקום הכלים ביחס אליהם.

צלחת

ממקמים את הצלחת במרכז משטח הארוחה.

מפית

מקפלים את המפית פעם אחת או פעמיים, לחצאים או לרבעים, כאשר כל קיפול הוא אלכסוני.
יש לקפל כך שאורך הצלע הגדולה של המפית המקופלת לא יעלה על אורך הצלחת אלא במעט.
מניחים את המפית משמאל למשטח הארוחה, כאשר הצלע הארוכה של המפית מקבילה למשטח הארוחה ופונה אליו.

מזלג

מושם מצד שמאל של הצלחת.

סכין

מושם מצד ימין של הצלחת, כאשר הלהב פונה לכיוון הצלחת.

כף

רק במידה ומוגש מרק למנה ראשונה, מניחים כף מצד ימין לסכין.

כפית

מושמת מעל משטח הארוחה, כאשר ראש הכפית פונה לצד שמאל.

מזלג לקינוח

במידה ונדרש, מושם בין משטח הארוחה לבין הכפית, כאשר ראש המזלג פונה לצד ימין.

כוס מים

מושמת מחוץ למשטח הארוחה, בנקודת החיתוך בין הקווים הדמיוניים היוצאים מהמזלג ומן הכפית.

כוס יין

מושמת באלכסון לכוס המים, מעט משמאל לה ומעט מעליה, כך שתהיה ממש מעל קצה הידית של הכפית.

סידור השולחן לארוחה רשמית

שולחן סעודה ערוך לארוחה רישמית

מעוניינים להתחדש בשולחן חדש ואיכותי לחג הקרוב? גלשו לעמוד שולחנות אוכל ותוכלו לבחור שולחן חדש לחג הקרוב!

להלן כללי הסידור של השולחן עבור ארוחות רשמיות:

משטח הארוחה

ארוחות רשמיות חייבות לכלול משטחים לארוחה, זהים זה לזה, ובעלי עיצוב עדין ומהודר.
יש למקם כל משטח אל מול הכיסא בו יושב הסועד.

צלחת

ממוקמת במרכז משטח הארוחה.

מפית

מקפלים את המפית פעם או פעמיים, לחצאים או לרבעים, כך שאורך הצלע הארוכה של המפית המקופלת לא יהיה גדול מאורך הצלחת אלא במעט.
את המפית מניחים על גבי משטח הארוחה, משמאל לצלחת, כאשר הצלע הארוכה של המפית מקבילה לצלע משטח הארוחה, פונה לכיוון הצלחת, ומונחת כך שמרכזה של הצלע יוסתר על ידי החלק השמאלי של הצלחת.

מזלג המנה העיקרית

מונח משמאל לצלחת.

מזלג הסלט

מונח משמאל למזלג המנה העיקרית.

סכין

מונח מימין לצלחת, כאשר הלהב פונה לכיוון הצלחת.

כפית תה

מונחת מימין לסכין.

כף למרק

מונחת מימין לכפית התה.

מזלג לקינוח

מונח מעל למשטח הארוחה, כאשר ראש המזלג פונה לימין.

כפית לקינוח

מונחת מעל למזלג לקינוח, כאשר ראש הכפית פונה לשמאל.

כוס יין

מונחת על גבי הפינה הימנית-עליונה של משטח הארוחה.

כוס מים

מונחת באלכסון לכוס היין, מעט מעליה ומעט משמאל לה.

יין לבן ויין אדום

במידה ומשתמשים בכוסות נפרדות עבור יין לבן ואדום, כוס היין הלבן תושם בפינה הימנית-עליונה של משטח הארוחה, כוס היין האדום תושם באלכסון, היכן שאמורה להימצא כוס המים, וכוס המים תימצא באלכסון אליה, עוד מעט למעלה ושמאלה.

כוס תה

במידה ומשלבים גם כוס תה בארוחה, היא צריכה להימצא באלכסון לכוס היין מצידה השני – מעט מימין ומעט מתחתיה.

צלחת ללחם

במידה וכל סועד מקבל גם צלחת ללחם, זאת תמוקם מעל למשטח הסעודה במיקום הבא:
באם נוציא קו דמיוני מהצלע השמאלית של משטח הארוחה כלפי מעלה, הוא ישיק לצלחת הלחם.
במידה ונוציא קו דמיוני נוסף אשר נמצא כגבול לכפית הקינוח, גם הוא ישיק לצלחת הלחם.
על גבי צלחת זו, מונח סכין הלחם, כאשר הוא מקביל למשטח הארוחה, להבו פונה מטה, ראשו פונה שמאלה והוא מצוי מעט ממעל למחצית הצלחת.